נעה זני

נעה זני

אישה , צלמת , מה יש לה בעולם ?
את מה שהיא רואה , בעיניים עצומות ואת מה שהיא רואה בין הדברים שמולה .
שלושה ילדים בית ושגרה . ומסביב עולם .

אני מצלמת מה שסביבי – הים האנשים , היחסים ביננו .
יש חוט דק של סכנה ומתח , קו שמפריד בין השפיות לטירוף .
ובתוכו מתקיימים חיים . בית משפחה ילדים רצונות ודברים שלא הספקתי .
ותמונות תמונות , שאחרים מצלמים ושאני מצלמת
אני מסתובבת בחוץ ורואה את החניה הכפולה , את אלה שלא עוצרים באדום, סוסים מתוחים בהפגנות ועל חוף הים , זנב בלי חתול . ובאותו זמן יופי , ילדים , ים והרבה כחול מסביב .

פעולת הצילום מאפשרת לי להיות. זה זמן שבו אין מקום לאף אחד מהעולם החיצון וכולו שלי .
אני מסתובבת עם מצלמה קטנה ורואה את הכל .הכל מתקיים באותו זמן ומקום , הטוב והלא טוב ,הנעים והמפחיד .
אני רואה בעיקר אור נופל וחוזר . במקום לדבר במקום להסביר אני מצלמת .
אין לי ברירה , ככה זה עובד .
נעים מאוד אני נעה זני , צלמת .
אני פשוט חייבת לצלם , זה מרגיע אותי , עשיתי לי קרדום לחפור בו . אני צלמת מקצועית הזמן והעין שלי להשכרה , ובמינונים שאני שומרת עליהן בקנאות זה עובד טוב .
ארז הזמין אותי אז באתי , לא בלי התנגדות ..
שלחתי חמש תמונות , והוא רוצה עוד .
אז לוקח לי עוד יומיים לחשוב ולבסוף משתכנעת – זו לא תערוכה זה לא חייב להיות גוף עבודה. תמונות , זה הכל .