אבא שלי היה איש מלא לב. איש שאהב אנשים, איש שאהב, ממש אהב את החיים.
אבא שלי נולד בקיבוץ עין שמר וגדל שם, היה רפתן משובח. אבא שלי היה צלם, בתקופה ההיא צלם לא היה מקצוע, צילום היה תחביב. אבא שלי נחשב לאחד ה”צלמים” של הקיבוץ.
אבא שלי צילם אנשים, הרבה אנשים, הרבה חיים, שמחה, התרגשות, גם נופים, ה”שביל” הפרטי שלו. בצילומים של אבא שלי יש מלא מלא אהבה. אבא שלי היה איש של נתינה, של אהבה.
כשהייתי בן 6 אבא שלי נהרג במלחמת ששת הימים. היום, 2014, אני שמח להקדיש לו מקום בחלל שלי ולהציג מצילומיו. צילומיו הם כנראה השורשים שלי לאהבת הצילום, לאהבת אנשים.