סדרת הצילומים “מעמד הפועלים” החלה באופן מודע במהלך שנת 2010. הרעיון נולד מתוך ליווי פרוייקטים של בניה והמפגש הבלתי אמצעי עם הפועלים באותם פרוייקטים. כמובן שבהמשך עולם ה”פועלים” התפתח למקומות נוספים.
אני מוצא את עצמי במהלך השנים האחרונות רואה פועל, כל סוג של פועל ורוצה לצלם מתוך מקום של הזדהות. תהליך הצילום מאוד פשוט, דוקומנטרי, כמו שאני אוהב. נותן לדמות לעמוד את עמידתה כפי שהיא מרגישה, כפי שנוח לה.
אני משתדל לבחור את הרקע מתוך החלל שבו נמצאת הדמות. ה”מעמד” הינו הרגע בו המצולם נעמד לקראת צילום. המעמד אינו משתנה, תמיד הרגע הזה שאתה נעמד למטרת צילום הינו רגע מכריע בשביל המצולם, אין לך כצלם בדיאלוג הזה הרבה זמן, יש זמן קצר שבו החושים מדברים ואני מקפיא את הרגע.
המצולם בסדרה הזאת עם הזמן נהפך למי שזוכה להיות ב”מעמד”, גם ילד בחולצה של ברצלונה מוצא עצמו במעמד כי גם הוא הילד “נתפס” בסביבה שבה הוא מקיים את פעולתו, במקרה שלו פעולת המשחק.
אני מאוד אוהב את הדיאלוג הזה ביני כצלם, כמי שמייצר את ה”מעמד” לבין המצולם,
הוא נקשר אצלי לעבודת אמנות שהצגתי בשנות התשעים עם שותפי לאמנות ניר נאדר שנקראה “אני רוצה להראות גבר מושך בצילום”.
