אני מצלם חתונות כחצי יובל שנים.
עדיין כל פעם מחדש אני מתרגש, עדיין כל חתונה יש לי פרפרים בבטן. אני מנסה לספר סיפור, אני רוצה שמי שרואה את הצילום שלי יחווה את החוויה כאילו שהוא היה שם, כאילו שהוא חלק מהחתונה.
לסיפור שלי יש שני נתיבים, הנתיב הפרקטי, הנתיב שבו צריך לצלם אחד לאחד את מה שקורה, את מי שהיה, את מה שהיה. הנתיב השני הוא הנתיב האמנותי, הנשמה. ללא הנשמה הצילום לא מעניין, הנשמה היא התבלין של הצילום. ללא הנתיב הראשון, הפרקטי אין תיעוד, אין את מה שהצופה בבסיסו רוצה לראות.
הסוד הוא השילוב בין שני הנתיבים, השילוב הזה מנצח, השילוב הזה נותן סיפור שיש בו הכל. סיפור עם רגש, עצב, שמחה, סקרנות, עניין, דרמה, הומור, מסתורין, ידע. סיפור החתונה האישי של כל אחד ואחד מהזוגות שפגשתי ושאפגוש.
