כאמנית רב-תחומית ויוצרת, אני מגדירה את עצמי כבן-אדם מאוד תיעודי. כשאני מצלמת רגעים אני מרגישה שאני שומרת עליהם לתמיד (פעם כתבתי יומן, היום יש לי אינסטגרם).
למדתי אמנות וקולנוע באוניברסיטת תל-אביב.
בשלוש השנים האחרונות מצאתי את עצמי משתמשת יותר ויותר במצלמת האייפון שלי.
אני לא צריכה לתכנן סטים, תאורות, לא להיסחב עם ציוד, להעמיד חצובה וכו’… אני פשוט צריכה להיות ברגע, לראות אותו, לשלוף את האייפון וללחוץ על הכפתור.
אני מרגישה שרמת הדיוק בסיטואציה, ב”תפיסת הרגע”, בצורך האישי שלי להמעיט לביים/להעמיד את האובייקט, משחררת אותי, מאפשרת לי חופש יצירתי גדול יותר. האייפון שלי מניע אותי לעשייה תמידית. כאמנית, האפשרות היומיומית (“הכל-רגעית”) שניתנה לי לאתגר את היצירתיות שלי על ידי הכלי הזה היא מהטובות שקרו לי.
עם האייפון אני מרגישה שהוא לא רק בכף ידי, הוא ממש בראש שלי, הוא מהיר יותר מכל מצלמה אחרת שצריך לשלוף מהתיק. המוח שלי “קולט” והיד כבר מונפת לצלם. אני מרגישה שאני מתבוננת בצורה חדשה על העולם. בגלל יכולות הצילום השונות במצלמת האייפון, הזוויות, המשקל שלה, היפוך כיוון המצלמה נוצר אצלי סוג חדש של מבט.
בסדרת הצילומים הזאת כל התמונות צולמו באייפון.